<h1>ספר החינוך מצוה תקל"ה</h1>
<h2>דף מה:</h2>
שנצטוינו לתלות מי שיתחייב תלייה בבית דין, וידוע שכל הנתלין נסקלין בתחילה, ועל זה נאמר [דברים כ"א] ותלית אותו על עץ, ודין התלייה הוא במגדף ועובד עבודה זרה לבדם כדברי חכמים בפרק נגמר הדין דפליגי עליה דרבי אליעזר דאמר כל הנסקלין נתלין. משרשי מצות ארבע מיתות בית דין כתבתי קצת בסדר משפטים עשה ד' בסימן מ"ב [מצוה מ"ז], ושם כתבתי מחלוקת הרב רבנו משה בן נחמן זכרונו לברכה עם הרב רבנו משה בן מימון זכרונו לברכה בענין זה, ועוד נאמר כי דין התלייה כדי להגביה הנידון ולפרסמו לעין כל, גם בראותם עסק זקיפת העץ וקשירת הנידון עליו תיכנס יראה ופחד בלבם. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [שם מ"ו ע"ב] שמצות הנתלין אחר שסוקלין אותו משקיעין קורה בארץ והעץ יוצא ממנה ומקיפין שני ידיו זו על זו ותולין אותו סמוך לשקיעת החמה ומתירין אותו מיד, וקוברין אותו עם העץ שנתלה בו, ועם האבן שנסקל בו, שלא יאמרו הבריות זה העץ שנתלה בו פלוני, ואם הלינוהו שם עוברין בלא תעשה כמו שנכתוב בסדר זה [מצוה תקל"ו] בעזרת השם, ויתר פרטיה בפרק ו' מסנהדרין. ונוהגת מצוה זו בזמן הבית שהיה כח בידינו לדון דיני נפשות, ובזכרים דוקא כי להם לעשות המשפט.
